למה את לא חייבת להסביר לאף אחד מתי תהיי אמא - ומה אפשר לעשות כשכולם חופרים

כמה פעמים שמעת את ה"נו, מה עם ילדים?"? כמה פעמים חייכת חיוך מנומס כשכל מה שבא לך זה לצרוח? את לא לבד. את ממש לא.

העולם לא יודע להתמודד עם שקט. הוא רוצה תשובות, תאריכים, כותרות. אבל את - את במסע עמוק, אישי, רגשי. ואין לך שום חובה להסביר את זה לאף אחד.

אבל זה מציק. לפעמים, לא בזדון, הסביבה שלנו מורידה אותנו ומייצרת לנו טריגרים שרק מוסיפים לחץ ותסכול למסע שלנו. אז איך מתמודדות ומה עושות? בדיוק בשביל זה אני כותבת לך.

עומדות בפנייך מספר אפשרויות - בחרי את הנכונה עבורך (ולא, אל תתחשבי בצד שמולך, התחשבי בך- כדי שלא תשאי את המשקל הזה על ליבך).

איך להגיב כשבא לך להיעלם:

• חייכי ואמרי: "כשיהיה מה לספר - אני הראשונה שאעדכן!"

• או, אם יש לך כוח: "זו שאלה אישית ואני מעדיפה לשמור את זה לעצמי"

• ואם אין לך כוח, פשוט תני מבט שאומר הכול.

ואחרי שענית - שחררי. אל תקחי את זה איתך לכל היום, אל תחשבי 'אופס אולי הייתי צריכה לענות אחרת'. מי שבוחר לשאול שאלות חודרניות יודע שלא תמיד יקבל את התשובה שחלם עליה - כולנו אנשים מבוגרים, ולכן - אל תתעמקי בזה אלא המשיכי בחייך.

מרגישה שהשאלה הכניסה אותך ללחץ? הציפה בך כעס/ תסכול/ רגשות שליליים?

תרגילים להרגעה פנימית אחרי טריגרים:

• קחי שלוש נשימות עמוקות איטיות.

• כתבי לעצמך מה כן קורה במסע שלך - תני מקום לצעדים הקטנים.

• דברי עם מישהי שמבינה. מישהי שעברה או עוברת את זה.

אני מזכירה לך שקבוצת התמיכה שלי היא מרחב בטוח, אישי ואינטימי שבו אף אחת לא שואלת "מה עם ילדים?" - אלא שואלת: "איך את מרגישה היום?". קבוצת הליווי והתמיכה היא עולם מכיל ומחבק שמאפשר לך להיות מי שאת בדיוק כמו שאת, מרחב נטול שיפוטיות וביקורת. הצטרפי עכשיו